ביאור:בראשית לט יא
בראשית לט יא: "וַיְהִי כְּהַיּוֹם הַזֶּה וַיָּבֹא הַבַּיְתָה לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ וְאֵין אִישׁ מֵאַנְשֵׁי הַבַּיִת שָׁם בַּבָּיִת."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לט יא.
וַיָּבֹא הַבַּיְתָה לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ
[עריכה]- "וַיְהִי כְּהַיּוֹם הַזֶּה" - יום אחד רגיל, במקרה, או יום מיוחד שבו "אֵין אִישׁ מֵאַנְשֵׁי הַבַּיִת שָׁם בַּבָּיִת", יום חג מיוחד.
- "וַיָּבֹא הַבַּיְתָה לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ" - נראה כאילו שיוסף לא גר בבית פוטיפר, אלא גר במקום אחר וכך הוא 'בא הביתה לעשות את מלאכתו'. קיימת אפשרות שהביתה מתכוון לאזור שבו היתה אשת פוטיפר, לכן הדגש על "שָׁם בַּבָּיִת", במקום שאשת פוטיפר היתה, או במקום שהוא עבד בניהול הבית.
- "וְאֵין אִישׁ מֵאַנְשֵׁי הַבַּיִת שָׁם בַּבָּיִת" - הכוונה "שָׁם בַּבָּיִת", ולא בכל הבית, הן כאשר יוסף ברח החוצה ללא בגדו, אשת פוטיפר נאמר: "וַתִּקְרָא לְאַנְשֵׁי בֵיתָהּ" (ביאור:בראשית לט יד). כלומר הם היו בבית אבל לא "שָׁם בַּבָּיִת".
נראה שיוסף לא בא אליה, אלא היא בא אליו. יוסף פשוט בא למקום עבודתו לעסוק במלאכתו, ולא חשב עליה בכלל.
וְאֵין אִישׁ מֵאַנְשֵׁי הַבַּיִת
[עריכה]פעם שניה שיוסף עושה את אותה השגיאה. הוא לא הבין שאחיו שונאים אותו והלך לקראתם ללא שמירה, ועכשו, הוא יודע שאשת פוטיפר רוצה אותו והוא לא לוקח שומר איתו. יוסף נשאר תמים, ולא היה מסוגל לחשוב שאנשים מתנכלים לו. וכך בשני המקרים הוא ניצל ממות מידי, והכניסו אותו לבור.